בן נתן ופרידה ז"ל. נולד ביום א' בניסן תר"ץ (30.3.1930) ברומניה. עלה לישראל בשנת 1964. במלחמת העולם השנייה נספתה אמו בשואה, במחנה ריכוז. ויצחק הצטרף למוסד להכשרה חינוכית כדי לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן נתקבלו במוסד היתרי עלייה מעטים, ולכן עלו לישראל אחיו ואחותו, והוא נשאר ברומניה עם אביו. כשהיה בן 17 נסגר המוסד להכשרה והוא התחיל לעבוד כקצב. כעבור ארבע שנים נשא אישה והתחיל לעבוד כספרן בספרייה העירונית שבעיר מגוריו. כשהיה בן 23 נולד בנו הראשון, ולאחר שנות המתנה רבות עלה לישראל, עם אשתו ועם בנו בשנת 1964. המשפחה התגוררה שנים רבים בקרית שמונה, שם עבד יצחק במפעל 'עוף הגליל' כקצב. רכש לעצמו עמדה והיה אהוב ומכובד על חבריו לעבודה. בשנת 1967 נולדה בתו. כעבור שנים אחדות עברה המשפחה לעכו, סמוך להורי אשתו. אביו עלה אף הוא לישראל והשתקע באשדוד, יחד עם בנו ובתו, שעלו לישראל לפניו.

יצחק גויס לצה"ל במרס 1965, במהלך שירותו נלחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, בקרב ברמת הגולן. במלחמת יום הכיפורים, פגש באקראי את בנו שהתגייס אף הוא לצה"ל והתנדב לשרת בצבא הקבע. בשנת 1974 הועבר יצחק להג"א ונקרא מדי שנה לשירות מילואים.

ביום י"ט בחשון תשל"ו (24.10.1975) נפל יצחק בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבנהריה. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אב מבוגר, אח ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יצחק שירת בגדוד כשנה בלבד ובפרק זמן קצר זה יודעים מפקדיו לציין כי מילא את כל התפקידים שהוטלו עליו במסירות ובנאמנות הראויים לשבח".

אלמנתו תרמה ארון קודש לזכרו בבית הכנסת הגדול שבעכו. אביו ובני משפחתו תרמו ספר תורה לזכרו בבית הכנסת 'המרכז' שבכפר בני ציון.